הבלוג הזה מתפרסם בקצב של כמה מאמרים ביום. קצב כזה לא מתאפשר בכתיבה ידנית, ולכן חלק מהעבודה נעשה על ידי מערכת אוטומטית שבניתי. נראה לי הוגן שתדעו את זה לפני שאתם קוראים, ולא אחרי.
העמוד הזה מסביר איך מאמר נולד כאן, מה המערכת עושה, מה היא לא עושה, ומי אחראי על מה שכתוב.
נושאים לא נבחרים לפי תחושה. הם נבחרים משאילתות חיפוש אמיתיות שאנשים כבר מקלידים ומגיעים דרכן לאתר, או משאלות שחוזרות אצל לקוחות. אם אין ביקוש אמיתי לנושא, הוא לא נכתב.
התהליך רץ בשלבים:
היא לא ממציאה מקרי לקוח. אם כתוב כאן משהו בגוף ראשון על עבודה מול עסק, זה מגיע ממני ולא מהמודל.
היא לא מייצרת עמודים כדי לתפוס מילות מפתח. כל מאמר עומד בפני עצמו, ואין כאן גרסאות כפולות של אותו תוכן בעטיפות שונות.
והיא לא מחליפה ייעוץ. מה שכתוב כאן הוא נקודת פתיחה, לא החלטה עסקית.
אני. ליאור צברי. המערכת היא כלי שבניתי, וכל מה שמתפרסם כאן מתפרסם בשמי ובאחריותי, בדיוק כמו שהיה אם הייתי מקליד כל מילה.
אני לא קורא כל מאמר לפני שהוא עולה. זו האמת, ולא הייתי רוצה לכתוב אחרת. מה שכן קיים זו שכבת בדיקה אוטומטית שרצה על כל מאמר אחרי הפרסום, מסמנת בעיות, ומורידה לטיוטה מאמר שנמצאה בו תקלה חמורה.
כתבו לי ואתקן. לא אתווכח, לא אסביר למה זה בעצם בסדר. מאמר עם טעות עובדתית לא שווה כלום, ואני מעדיף לדעת.
כי זה מה שאני עושה למחייה. אני נכנס לעסקים ובונה מערכות שמייצרות תוצאה בלי שאדם יעשה את אותה פעולה שוב ושוב. הבלוג הזה הוא הדוגמה הגדולה ביותר שלי, והוא רץ על אותם עקרונות שאני מיישם אצל לקוחות: תהליך מוגדר, בדיקות שחוסמות, ואדם אחד שאחראי על התוצאה.
אם התהליך הזה מעניין אתכם לעסק שלכם, כך זה עובד בפועל.